על הטיפול

אין צורך בידע קודם או בכשרון מיוחד. מניסיוני, אנשים רבים חשים מבוכה ליצור. מטפל מקצועי באומנויות יודע לתת למטופל את המרחב לפעול בדרך שירצה בה, ומאפשר להרחיב את אפשרויות ההבעה והאמצעים הטיפוליים והיצירתיים, גם אם נדמה לו לפעמים שאין בו היכולת לכך. ההנחה וההבנה שלי היא שכל אדם מסוגל להביע את עצמו בצורה יצירתית, וכשהבעה כזאת יכולה להיות פתח לעולמו הפנימי.

כל עבודת אמנות (כתיבה, תנועה, ציור ועוד) מכילה סמלים, רישומים, צורות וצבעים שקשורים לעולמנו ולמי שאנחנו. הם מספרים על הכוחות, הצרכים ועל הזיכרונות שלנו, ובכך באמצעות חומרים ושילוב השיטות, "מטייל" המטופל בנפשו, מצליח להביע את עצמו, את גווניו הייחודים, את חולשותיו וחזקותיו. דרך עבודה זו דורשת מהמטופל רק סקרנות ורצון להאיר נקודות משמעותיות בנפשו, ולהסכים לעבור תהליך משמעותי.

הטיפול נשען על תיאוריות פסיכולוגיות שונות. אפשר לעבוד בשילוב הגישות עם ילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים. כך גם ליחידים, זוגות, משפחות, טיפול להורה וילד יחדיו (דיאדי) ולקבוצות.

1. בחרתי לטפל בשילוב גישות זה מתוך העובדה שהאמנות מאפשרת מבט משותף, מהיר יחסית ומבוקר לעולמו של המטופל מתוך רצון להטיב עמו, ובאמצעותה יכול המטופל/ת  להביע את עולמו הפנימי ולהקרין את צבעיו, מחשבותיו ותשוקותיו באמצעות חומר מוחשי . לצד זה העבודה הקוגניטיבית מאפשר מתוך התכנים שעולים באמנות ובשיח, להתמקד בנושאים בהן מעוניין המטופל/ת לעסוק והיא תוחמת את עבודת הטיפול בזמן. דרך זו מאפשרת עומקים רגשיים לצד השגת יעדים מהירה.  
2. המגוון האנושי הוא רב, כך גם הדרך הנכונה לטיפול לכל אחד ואחת. שילוב הגישות מאפשר התאמה למטופל/ת לצרכיו בכל עת בטיפול. לדוגמא עבודת ה-CBT דורשת אקטיביות ופעולה של המטופל מחוץ לחדר. יש שבתקופה מסוימת הדבר מתאים יותר למטופל/ת ויש שפחות. כך לגבי כל היבטי הטיפול. הדבר נקבע בהתאם להבנת המטפל את הבעיה והמטופל ולפעמים בבחינה משותפת.